האם אנטנות 5G עלולות להזיק לבריאות? העתירה שכדאי להכיר

בעתירה שהגיש לבית המשפט,  מציף עו”ד גינזבורג גם בעיה נוספת שלדבריו לא מייחסים לה מספיק חשיבות: “התקן הקיים בישראל לא מביא בחשבון בין היתר גם את הרגישות של אוכלוסיות ספציפיות לקרינה. נשים בהיריון וילדים, למשל, הם הרבה יותר רגישים לקרינה בהשוואה לשאר האוכלוסייה, ועדיין, בסביבת בתי ספר וגני ילדים פועלים על פי אותו התקן שמאפשר להתקין אנטנות סלולריות כמו בכל מקום אחר”.

לטענת עו”ד גינזבורג גם המאמצים לפריסת אנטנות ברשת “הדור החמישי” (5G) בישראל, מעמידה אתגרים שחשוב לבחון לעומק. “מבצעים פריסה רחבה של אנטנות מבלי שבחנו את כלל הנתונים ואת הידע המדעי העדכני בטרם קבלת ההחלטות”, הוא אומר.

“להקים ועדה בין-משרדית לבחינת הפריסה”

ההחלטה להתקין אנטנות סלולריות בישראל נשענת במידה רבה על עיקרון בינלאומי בשם “זהירות מונעת”. עו”ד גינזבורג מסביר בהקשר הזה כי “מטרתו של עיקרון זה הוא להנחות את הרשות לנהוג בזהירות בעת קביעת מדיניות, גם כאשר השפעתה השלילית של פעילות מסוימת אינה ידועה, על מנת לא להסתכן ביצירת אסון”. ואולם, לדבריו בפועל העיקרון לא מעוגן בתקנות, ויש הרבה חוקים שאמורים לפעול על בסיסו, בלי שבכלל נתמכים בנתונים שקובעים איך לעשות זאת, כמו היקף הסיכון, הנזק האפשרי ועוד. כשהנתונים הללו לא ידועים, מקבלי ההחלטות פועלים באופן שרירותי וקובעים על דעת עצמם מהי זהירות מונעת.

הוא מספר כי אחת הדרישות שהוצגו בעתירה היא הקמה של ועדה בין-משרדית שתקבע תקן ברור להצבת אנטנות, תוך התבססות על מחקרים מדעיים עדכניים בלתי תלויים המשקפים את הנזקים הבריאותיים כתוצאה מחשיפה לקרינה.

“אוכלוסייה חלשה ומנוצלת שלא יכולה להגן על עצמה”

עו”ד אריק גינזבורג מנהל משרד עצמאי כבר 14 שנים ומתמחה בניהול מגוון תיקי ליטגציה, לרבות בתחום המסחרי, אזרחי, עתירות לבג”ץ ועוד. בעבודתו הוא משתדל לעסוק גם בתיקים שנועדו לקדם מטרות ערכיות ומשמעותיות.

בהקשר הזה, עו”ד גינזבורג מעניק ייעוץ משפטי “פרו בונו” לעמותות העוסקות בחינוך וזכויות אדם. אחת העמותות היא “מגן לזכויות אנוש”, אשר חוקרת וחושפת כשלים הקשורים בבריאות הנפש. דרך העבודה עם העמותה, הוא נחשף למקרים מדאיגים של אשפוז בכפייה, קשירות, טיפול בנזעי חשמל ואנשים שקיבלו טיפול תרופתי מבלי שהוסבר להם על המשמעויות שלו, לרבות תופעות הלוואי והסיבוכים, וניזוקו כתוצאה ממנו.

במקרים מסוימים אף נוצר מצב שבו אותה עזרה מלאכותית אף גרמה לאירועים טראומטיים נוספים. “יש כאן אוכלוסייה שלמה שלא יכולה להגן על עצמה – וחולשה זו מנוצלת לא פעם על ידי גורמי הטיפול. יש לדוגמה הרבה מאוד תלונות על ילדים שטופלו בתרופות ל-ADHD, גם כשזה בא על חשבון טובתם האישית והשמירה על בריאותם”, הוא מוסיף.

עו”ד גינזבורג ייצג בין היתר אם שהגרוש שלה רצה לתת לביתם ריטלין תחילה באמצעות אבחון להפרעות קשב וריכוז, מבלי להתייחס כלל לבעיות הלמידה של הילדה “בית המשפט קבע בהחלטה תקדימית כי יש לאתר בעיות לימודיות בטרם נותנים לילדים תרופות”, הוא מספר. “הנושא הזה הציף בין היתר את הקלות שבה נותנים לילדים תרופות כיום, לפני שבכלל בודקים אם מצבם מצדיק זאת”.

חובת הווידוא – אחריות כלפי הצד השני

עורכי דין, מטבע הדברים, נדרשים להיכרות מעמיקה עם פסיקות וחוקים רבים. גם עו”ד גינזבורג נחשף לאורך הדרך למידע רב בתחום כמובן, אך יש פסיקה אחת שהוא זוכר במיוחד כבר שנים ארוכות – הלכת מנשה-ישר. “זו הלכה ישנה אבל משמעותית, שקובעת שחברות ביטוח מוכרחות לוודא שהמבוטחים מבינים את תנאי הפוליסה לפני שהם חותמים. זה משמעותי בעיניי כי זה בעצם משקף את האחריות של כל צד בחוזה – להבטיח שהצד השני מבין את פרטי העסקה כך שיקבל החלטת מושכלת”, הוא אומר.

עו”ד גינזבורג מצפה שגם בזירה הרפואית, אנשי המקצוע ינהגו באזרחים בכבוד שהם ראויים לו: “מועצת זכויות האדם של האו”ם אימצה לאחרונה דו”ח מיוחד של הנציב העליון, לפיו בין היתר יש לבטל פרקטיקה של טיפול בכפיה ולהבטיח כי כל מטופל יקבל טיפול בגישה שוויונית המתאימה לחייו. זאת לאחר מספר דו”חות של אוטוריטות בנוגע לזכיות אדם בתחום בריאות הנפש, לרבות דו”ח של ארגון הבריאות העולמי, שהכירו בכך שהטיפולים הקיימים היום מוגדרים כעינויים לכל דבר, לרבות קשירות טיפולים בכפיה ועוד”.

“כשאני מדבר על לנהוג בכבוד, אני מצפה שגורמי הרפואה ובריאות הנפש יעניקו לאנשים טיפול המטיב עימם ויציגו את כל אפשרויות הטיפול הקיימות”, הוא אומר לסיכום. “כך למשל, במקום ישר לתת תרופות וטיפולים שלפעמים אף עומדים בניגוד לחוקי יסוד, ניתן לדוגמה להתייעץ עם בעלי מקצוע מתחום הרפואה המשלימה המוכרת כיום בקופות החולים על מנת לאפשר בחירה מושכלת ומודעת לגבי הטיפול המוצע”.